סוכרת
סוכרת, כמו גם לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה והשמנת יתר הינם חלק מ"התסמונת המטבולית" ומהווים גורמי סיכון עיקריים להתקפי לב ואירועי מוח. אני מזמין אתכם לטיפול מקיף וליווי אישי אשר בעזרתו ניתן לסייע בהורדת סוכר בדם ו-HbA1c, הקטנת מינון התרופות והאינסולין ולאפשר לחיות חיים נורמליים ככל האפשר.
מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית המתרחשת כשהלבלב אינו מייצר מספיק אינסולין או כאשר הגוף אינו יכול להשתמש באינסולין אשר הוא מייצר. אינסולין הוא הורמון המווסת את רמת הסוכר בדם והתוצאה היא רמות סוכר גבוהות בדם (היפרגליקמיה) אשר לאורך זמן מעלות את הסיכון להתקפי לב ושבץ, פוגעות בכלי הדם בכפות הרגליים, פוגעות בעיניים ומובילות לעיוורון ויכולות להוביל לכשל כלייתי.
בעולם המודרני תצרוכת הסוכר גבוהה פי כמה ממה שהגוף שלנו מסוגל להכיל כך שמערכות הגוף או לא מייצרות מספיק אינסולין שיפרק את הסוכר או שהגוף מפתח תנגודת לאינסולין. ב-2019 9.3% מאוכלסיית העולם סבלה מסוכרת (463 מיליון איש) ו-1 מכל 5 בני 65 ומעלה הם סוכרתיים (1). על פי ארגון הבריאות העולמי, 43% ממקרי המוות לפני גיל 70 קשורים לסוכר גבוה. בישראל 643,000 חולי סוכרת ועוד מספר רב של אנשים במצב טרום-סכרתי, מעט לפני שסיבוכי המחלה מופיעים.
תזונה לקויה, השמנת יתר, אורח חיים לחוץ, חוסר פעילות גופנית, גנטיקה ואפילו תרופות מסוימות הן בין הגורמים העיקריים להתפתחות מחלת הסוכרת. מחקר שפורסם לאחרונה הראה ששימוש ממושך בתרופות ממשפחת הסטטינים, המשמשות להורדת כולסטרול מכפילות את הסיכוי לפתח סוכרת או להחמיר את המצב הקיים (2).
קיימים 3 סוגים של סוכרת (1) סוג I (תלוית-אינסולין, סוכרת נעורים) - מאופיינת בייצור אינסולין לקוי על ידי תאי הביתא בלבלב ודורשת הזרקה תדירה של אינסולין (2) סוג II - (לא-תלוית אינסולין) כ-90% ממקרי הסוכרת בעולם ונובעת משימוש לא יעיל של הגוף באינסולין. במידה רבה תוצאה של עודף משקל הגוף וחוסר פעילות גופנית (3) סוכרת הריונית - היפרגליקמיה עם ערכי גלוקוז בדם מעל לנורמה אך מתחת לאלה של סוכרת, המתרחשים במהלך ההריון.
אצל רוב האנשים, סוכרת תתגלה בבדיקות דם אקראיות. כשרמות הסוכר בדם מאוד גבוהות יתכן ויופיעו סימנים כגון השתנה מרובה, צמא רב, יובש בפה, עייפות משמעותית, רעב, תחושת נימול או עקצוץ בגפיים.
כיצד מטפלים?
הטיפול העיקרי הוא מניעתי, בעזרת שינוי אורחות חיים כולל תזונה נכונה ופעילות גופנית. במקרים רבים נדרש טיפול תרופתי וקיימות מספר סוגי תרופות שהעיקריות בינהן מעלות את הרגישות של תאים לאינסולין, מגבירות הפרשה של אינסולין או מאטות את תהליך השחרור של גלוקוז לדם. הבעיה העיקרית היא שתרופות ממסכות על הבעיה האמיתית ורבים ממשיכים לחטוא בזמן שהם מטפלים בעצמם, בשיטת "יהיה בסדר". לתרופות יש גם תופעות לוואי בשימוש לאורך זמן כמו השמנה, החלשות עצמות (3), והגברת סיכון למחלות לב.
איך רפואה סינית יכולה לעזור להתנהל עם המחלה או למנוע התפתחותה?
הרפואה הסינית קיימת אלפי שנים, וסוכרת תוארה כבר בכתבים העתיקים כמחלה של "צמא והתשה" בשל הסימפטומים העיקריים של צמא, רעב והשתנה מרובה (איבוד נוזלים). המערכות הנפגעות במצב של צמא ורעב הן מערכת העיכול כמובן אך יחד איתה מערכת הכליות שאחראיות על אצירת נוזלים ושמירה על האנרגיה של הגוף. כתוצאה מפגיעה בשתי המערכות האלו מתחיל תהליך של איבוד משקל, איבוד נוזלים ועייפות גדולה.
הטיפול ברפואה סינית מקיף וכולל דיקור, צמחי מרפא סיניים (חלקם מורידים את רמות הסוכר באופן ישיר), המלצות תזונה מותאמות אישית ושינוי אורח חיים. כל אלה הוכחו מחקרית כיעילים, בשילוב עם הטיפול התרופתי, בהורדת רמות הסוכר ו-HbA1c, הקטנת מינון התרופות והאינסולין וניהול חיים נורמליים ככל האפשר (4).
מאמר אחר סקר את ההשפעה הקלינית המשמעותית של דגש מיוחד בטיפול מושם על שמירת רמות סוכר מאוזנות ועל הורדה במשקל, שכן מחקרים הראו שכל ק"ג ירידה במשקל מוריד את הסיכוי להתפתחות המחלה ב- 16% (6). כיוון שמדובר במחלה כרונית, הטיפול בה מצריך תמיכה וליווי במטופלים לאורך זמן ואכן מחקרים הראו שתמיכה במטופלים מעלה את יכולת ההתמדה ורוב מוחלט מהמטופלים ביקש להישאר בתוכנית תמיכה (7).
איך אוכל לעזור לך?
תוכנית "לנצח את הכולסטרול, הסוכר ולחץ הדם הגבוהים – ב-6 שבועות בלבד" כוללת 4 שלבים מותאמים אישית ובליווי אישי צמוד שיבטיחו הצלחה שתישאר אתכם לאורך זמן:
-
אבחנה אישית על פי הרפואה הסינית, כמשלימה לטיפול אותו מקבל המטופל בקופ"ח/מרפאה
-
טיפולי דיקור והתאמת פורמולת צמחי מרפא וחליטות תה שהוכחו מחקרית כמאזנות סוכר.
-
ייעוץ תזונתי מותאם אישית, על פי סגנון החיים של המטופל
-
כל משתתף יהנה גם מערכת חליטות מותאמת אישית במתנה, מפגש קבוצתי חודשי, ספרון מתכונים מותאמים אישית וסרטונים, טיפים ומחקרים
בפני אדם סוכרתי עומדים אתגרים רבים, אני פה בשבילכם...
איך אוכל לעזור לך?
הטיפול העיקרי הוא מניעתי, בעזרת שינוי אורחות חיים כולל תזונה נכונה ופעילות גופנית. במקרים רבים נדרש טיפול תרופתי וקיימות מספר סוגי תרופות שהעיקריות בינהן מעלות את הרגישות של תאים לאינסולין, מגבירות הפרשה של אינסולין או מאטות את תהליך השחרור של גלוקוז לדם. הבעיה העיקרית היא שתרופות ממסכות על הבעיה האמיתית ורבים ממשיכים לחטוא בזמן שהם מטפלים בעצמם, בשיטת "יהיה בסדר". לתרופות יש גם תופעות לוואי בשימוש לאורך זמן כמו השמנה, החלשות עצמות (3), והגברת סיכון למחלות לב.
איך רפואה סינית יכולה לעזור להתנהל עם המחלה או למנוע התפתחותה?
הרפואה הסינית קיימת אלפי שנים, וסוכרת תוארה כבר בכתבים העתיקים כמחלה של "צמא והתשה" בשל הסימפטומים העיקריים של צמא, רעב והשתנה מרובה (איבוד נוזלים). המערכות הנפגעות במצב של צמא ורעב הן מערכת העיכול כמובן אך יחד איתה מערכת הכליות שאחראיות על אצירת נוזלים ושמירה על האנרגיה של הגוף. כתוצאה מפגיעה בשתי המערכות האלו מתחיל תהליך של איבוד משקל, איבוד נוזלים ועייפות גדולה.
הטיפול ברפואה סינית מקיף וכולל דיקור, צמחי מרפא סיניים (חלקם מורידים את רמות הסוכר באופן ישיר), המלצות תזונה מותאמות אישית ושינוי אורח חיים. כל אלה הוכחו מחקרית כיעילים, בשילוב עם הטיפול התרופתי, בהורדת רמות הסוכר ו-HbA1c, הקטנת מינון התרופות והאינסולין וניהול חיים נורמליים ככל האפשר (4).
מאמר אחר סקר את ההשפעה הקלינית המשמעותית של דגש מיוחד בטיפול מושם על שמירת רמות סוכר מאוזנות ועל הורדה במשקל, שכן מחקרים הראו שכל ק"ג ירידה במשקל מוריד את הסיכוי להתפתחות המחלה ב- 16% (6). כיוון שמדובר במחלה כרונית, הטיפול בה מצריך תמיכה וליווי במטופלים לאורך זמן ואכן מחקרים הראו שתמיכה במטופלים מעלה את יכולת ההתמדה ורוב מוחלט מהמטופלים ביקש להישאר בתוכנית תמיכה (7).
ביבילוגרפיה מחקרית:
1. 9th edition of International Diabetes Federation (IDF) Diabetes Atlas 2019
2. Mansi et al. (2015) Gen Intern Med. 30(11):1599-610. doi: 10.1007/s11606-015-3335-1
3. Gilber MP et al. (2015) Endocr Rev. 36(2):194-213. doi: 10.1210/er.2012-1042
4. Necyk C. et al. (2017) Can J Diabetes doi: 10.1016/j.jcjd.2017.06.014
5. Chen C et al. (2019) Complement Ther Clinical Practice 36: 100–112 doi: 10.1016/j.ctcp.2019.04.004
6. Hamman RF et al. (2006) Diabetes Care 29(9): 2102-7 doi: 10.2337/dc06-0560
7. Franklin VL et al. (2006) Diabet Med 23(12):1332-8. doi: 10.1111/j.1464-5491.2006.01989.x
