אינסומניה

shutterstock_657538561.jpg

שינה מאוד חשובה לקיומנו ולשמירה על בריאות מערכות הגוף, כולל המערכת ההורמונלית, תחזוקת מערכת החיסון, תפקוד הלב, איזון לחץ הדם, זכרון, שיקום מאגרי האנרגיה ומצבנו הנפשי. מקובל לחשוב שאדם ממוצע מבלה שליש מחייו בשינה. כמות השינה הנדרשת משתנה מגיל לגיל כאשר בגילאים צעירים מאוד נדרשים לפחות 10 שעות שינה (גם בנערות) ומעל גיל 25 נדרשים בין 7-9 שעות שינה. 

השינה מתרחשת בשני שלבים: שינה עם תנועות עיניים מהירות (rapid eye movement, REM) ושינה ללא תנועות עיניים מהירות (non-REM), המורכבת גם היא משלושה שלבים ובמהלך הלילה אנחנו חווים מספר מחזורי שינה.   

 

תהליך השינה מבוקר על ידי שני מנגנונים ביולוגיים: 

  1. בקרה הומיאוסטטית, קשורה לשמירה של הגוף על תפקודים חשובים כמו שינה, לחץ דם וטמפרטורת הגוף במצב 'יציב' אופטימלי. לכן, אנחנו עלולים להיות מנומנמים יותר כשאנחנו מבלים יותר זמן ערניים ופחות מנומנמים אם פשוט נתעורר אחרי שנת לילה טובה ומשקמת. 

  2. שעון ביולוגי (circadian rhythm), מבוסס על מחזוריות של 24 שעות ומגיב לגירויים סביבתיים כגון אור וחושך. בשעות הערב, כאשר הסביבה מחשיכה, משתחרר הורמון המלטונין (melatonin) בבלוטת האצטרובל ((Pineal ומשדר לגוף להכנס למצב שינה.  חשיפה לאור לעומת זאת מפריעה לכניסה לתהליך השינה, מורידה את כמות המלטונין וגורמת להפרשה של קורטיזול, הורמון הלחץ. 

מה זו אינסומניה או נדודי שינה?

מוגדרת כשינה בלתי מספקת או באיכות נמוכה המלווה בתפקוד לקוי במשך היום או במצוקה רגשית. הפרעות השינה העיקריות מתבטאות כקושי להירדם, יקיצה/ות באמצע הלילה המלוות בקושי לחזור ולהירדם, יקיצה מוקדמת (לפני הזריחה) או שינה שטחית שאינה מאפשרת מנוחה.  אינסומניה יכולה להיות אקוטית (קצרת מועד), כרונית (מעל שלושה חודשים) או להופיע ולהיעלם לתקופות. 

נשים סובלות מהפרעות שינה פי שתיים מאשר גברים והן יכולות להופיע בכל גיל, אך שכיחותם עולה עם הגיל ובגיל השלישי מגיעה עד כדי 50-60%. מעל גיל 65 השכיחות כפולה. 

אינסומניה מחולקת לאינסומניה ראשונית ומשנית. אינסומניה ראשונית, אינה מקושרת ישירות לשום מצב בריאותי בעוד  אינסומניה משנית, קשורה למצב בריאותי כמו שינוי הורמונלי (גיל המעבר), אי ספיקת לב, כאב, דכאון, חרדה, מתח נפשי או גורם אחר כמו תופעות לוואי של טיפול תרופתי, צריכת קפה, תה, אלכוהול וסמים. 

לנדודי שינה השלכות משמעותיות ישירות ועקיפות על הבריאות ועל איכות החיים, בין היתר הוכח קשר בין חוסר שינה והמצבים הרפואיים הבאים (1):

  • ירידה בזכרון ובריכוז, יכולת תפקוד קוגניטיבי, אלצהיימר ודמנציה

  • התסמונת המטבולית כולל התפתחות סוכרת מסוג 2 (כתוצאה מירידה בסבילות לגלוקוז), יתר לחץ דם והשמנת יתר (כתוצאה מעלייה בהורמון התיאבון גרלין)

  • פגיעה במערכת ההורמונלית. הורמונים רבים מופרשים במהלך השינה, כולל הורמון גדילה (GH), קורטיזול והורמוני המין LH  ו-FSH

  • חסינות מופחתת מפני מחלות ועד למצבים חמורים יותר עמו סרטן. בנוסף, נצפתה עלייה משמעותית ברמות ציטוקינים דלקתיים הרלוונטים למחלות דלקתיות כרוניות כמו ארתריתיס ועוד.

  • דיכאון, חרדה ונדודי שינה קשורים קשר הדוק ונדודי שינה נמצאו במחקרים כמנבאים משמעותיים להחמרתם של שינויים במצב הרוח

  • לב וכלי דם: נדודי שינה מובילים לעיתים לגירוי עצב הוואגוס, אשר משפיע על תפקודים פיזיולוגיים, כגון דופק, לחץ דם ואספקת דם לשרירי הלב. נדודי שינה ומשך השינה מכפילים את הסיכון למחלת לב כלילית, אי ספיקת לב ושבץ מוחי. 

כיצד מטפלים בנדודי שינה ברפואה מערבית?

נכון לעכשיו, טיפולים לנדודי שינה ראשוניים כוללים תרופות היפנוטיות מסוג בנזודיאזפינים או תרופות הרגעה אחרות, אשר יכולות להקל על חלק מהתסמינים, אך לא מטפלות בשורש הבעיה. תרופות אלה משפרות בד"כ את תחילת השינה וזמן השינה הכולל, אך לא משפרות את אייכות השינה וגורמות לישנוניות בשעות היום אשר מעלות את הסיכון לתאונות דרכים, נפילות ושברים. בשל כך הרשויות הגבילו את השימוש בהן לנדודי שינה קשים ומשביתים, לזמן מוגבל ושימוש לסירוגין בלבד אך במקרים רבים הדבר לא נאכף. 

בנוסף, תרופות אלו פועלות על הקולטן GABA במוח והדבר מוביל לתופעה שנקראת סבילות (=המוח "מתרגל" לתרופה ולכן צריך להעלות את מינון התרופה כדי לקבל אפקט), התמכרות, צורך בגמילה ורעילות במערכת העצבים. 

אופציות טיפוליות נוספות כוללות מתן תוסף מלטונין רגיל או בשחרור מושהה וגם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שהוכח כיעיל מאוד, אך עלויותיו גבוהות. 

אינסומניה על פי הרפואה הסינית

רפואה סינית רואה בשינה כאחד מעמודי התווך לבריאות ואריכות ימים, ביחד עם תזונה נכונה, נשימה ותנועה. על פי התפיסה של הרפואה הסינית, זמן הלילה הוא יין (Yin), ואילו היום הוא יאנג (Yang). פירוש הדבר שפעילויות יאנגיות, כמו עבודה, אכילה, פעילות גופנית צריכות להיעשות במהלך היום, ואילו פעילויות ייניות כמו מנוחה, ניקוי ושינה צריכות להיעשות בלילה.

כמות ואיכות השינה הינם תלות ישירה במצב הנפש (Shen) המעוגנת בלב. כאשר הלב בריא, והדם שופע, ה-Shen מעוגן היטב והשינה תהיה טובה. הרפואה הסינית, כמו המערבית, מבדילה בין קושי להירדם, אייכות השינה (עם או בלי חלומות ואופי החלומות) ושעת יקיצה כשכל אחד מהבעיות מיוחס לאיבר אחר והטיפול בו יהיה שונה.

כיצד מטפלים ברפואה סינית בבעיות שינה?

הטיפול בנדודי שינה על פי הרפואה הסינית מתחיל בתשאול מקיף שנועד להבין את שורש הבעיה, במיוחד בשל הבידול בין שלבים שונים בשינה והקשרם לאיברים שונים. לאחר אבחנה מדוייקת כולל מישוש דופק, התבוננות בלשון, אבחנת פנים ובטן, ייבנה פרוטוקול טיפול בדיקור מותאם לאופי בעיית השינה. 

מחקר סקירה ומטא-אנליזה שכלל 42 מחקרים קליניים ו-3304 מטופלים השווה בין שיטות דיקור שונות ותרופות מערביות בטיפול בנדודי שינה. דיקור נמצא יותר יעיל מטיפול תרופתי וללא תופעות לוואי (2). מחקרים נוספים הראו שדיקור יעיל בטיפול באינסומניה הנובעת מדכאון (3), במהלך גיל המעבר (4) וכתוצאה מטיפולים כנגד מחלת הסרטן (5).

ברוב המקרים, הטיפול בדיקור ילווה בטיפול בצמחי מרפא, חליטות, שינוי תזונתי ואורח חיים.  חשוב לוודא שהתזונה אינה כוללת מרכיבים הפוגעים בשינה כיון שגורמת לגוף ל"עבוד" בזמן שאנחנו מנסים להירדם (משקאות "מחממים" כמו קינמון, מטוגנים וכו'). בנוסף רצוי להימנע מפעילויות כמו צפייה במסכים לבנים, סרטים אלימים, קריאת מיילים או פעילות ספורטיבית, דברים שגורמים לשחרור הורמוני לחץ, פוגעות בשחרור הורמון השינה מלטונין ומקשות על יכולת הגוף להכנס לשינה.

אל תדחו את הטיפול בבעיות השינה כיון שככל שהזמן עובר קשה יותר לטפל בהם!

ביבילוגרפיה מחקרית:

  1. Lin YF et al. J Integr Med. 2016 14(3):174-86. doi: 10.1016/S2095-4964(16)60248-0 

  2. Huachong Xu et al. Evidence Based Compl Alter Med. 2019. https://doi.org/10.1155/2019/8961748

  3. Dong B et al. Biomed Res Int. 2017. doi: 10.1155/2017/9614810

  4. Fu C et al. Sleep. 2017 40(11). doi: 10.1093/sleep/zsx153

  5. Garland SN et al. J Natl Cancer Inst. 2019. 111(12):1323-1331. doi: 10.1093/jnci/djz050

Posts Are Coming Soon
Stay tuned...
צור קשר

קליניקת רפואות​

מאיר פיינשטיין 18

רמת אביב ג'

תל אביב

טלפון: 054-6567959
קליניקה: 03-7440888

מפת אתר
  • Facebook
  • LinkedIn
  • Instagram
  • YouTube
  • icons8-whatsapp-240(1)