top of page

מיגרנות וכאבי ראש

מיגרנות וכאבי ראש

כאב ראש, כאב ראש, כאב ראש. 

כמעט כולנו סבלו או סובלים מכאבי ראש בתדירות ובעוצמה משתנה, החל מכאב ראש מתחי (Tension), מיגרנה או מיקבצי Cluster)). הכאבים יכולים להימשך שעות ואף ימים וגורמים לחוסר תפקוד.

סוגי כאבי ראש

מיגרנה הם מסוג כאב הראש הכרוני הקשה ביותר. היא פוגעת באחת מכל 4 נשים ופי ארבע יותר מגברים, כשהסברה היא שנשים לוקות יותר במיגרנה עקב השפעת ההורמונים הנשיים, כיון שחלק מהנשים חוות התקפי מיגרנה בסמוך להופעת הווסת. 90% מהסובלות מדווחות שההתקף הראשון התפרץ בטרם מלאו להן 40. מיגרנה ממוקמת במקום ה-19 ברשימת המחלות הגורמת לנכות תפקודית כיון שבארה"ב כ-36 מיליון ימי עבודה נאבדים בשנה בגלל כאב ראש (1). 

מיגרנה מופיעה לרוב באזור המצח או בצד אחד של הראש. לעיתים קרובות מתלווים למיגרנה סימפטומים כמו בחילה, הקאה, רגישות מוגברת לאור, רעש או ריח. אצל חלק מהסובלים ממיגרנה יש תחושות מוקדמות המכונות אאורה (aura), הכוללים בין השאר הבזקי אור, נקודות שחורות בשדה הראיה או תחושות נוקשות בצוואר, כתפיים או גפיים. האאורה יכולה להופיע גם במהלך התפרצות כאב הראש.  תדירות התקפי מיגרנה יכולה להשתנות ממספר התקפים בחודש עד להתקף אחד מידי מספר חודשים.

מה גורם למיגרנה?

הסיבה המדויקת להתפתחות מיגרנה אינה ידועה, אך על פי מה שידוע תהליכים דלקתיים במערכת העצבים מובילים לשינוי בזרימת הדם במוח ומעודדים את התפתחות הכאב. בנוסף, רמות נמוכות של סרוטונין כמו גם שינויים ברמות ההורמונים אשר קורים סביב מועד הווסת, בזמן הריון ובגיל המעבר. לאלה כמובן צריך להוסיף גורמים מעוררי התקף רגשיים (לחץ, חרדה, דכאון), עייפות ואינסומניה וכמובן תזונה לא סדירה או כזו הכוללת מזון מעורר מיגרנה (אלכוהול, קפאין, שוקולד, גבינה צהובה ועוד). גם המרכיב הגנטי קיים - אם לאחד ההורים או לשניהם יש מיגרנה, הסיכוי שגם ילדיהם יסבלו מהתקפי מיגרנה גבוה יחסית.

אז איך מטפלים במיגרנה?

קיימות תרופות רבות לטיפול במיגרנה והן מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות:

  • נוגדות כאב, ממשפחת נוגדי דלקת לא-סטרואידליים NSAID (אדויל, ניורופן, אספירין), פאראצטמול (אקמול) או תרופות ממשפחת הטריפטאנים (ריזאלט, זומיג, רילרט) - מיועדות לטיפול בעת ההתקף על מנת לעצור את התפתחותו 

  • מונעות מיגרנה, ממשפחת חוסמי חלבון ה CGRP - על מנת להפחית את תדירות ההתקפים ועוצמתם

לחלק מהתרופות תופעות לוואי משמעותיות וחלקן אינן מומלצות לשימוש בתקופת ההריון, הנקה או לאנשים בעלי סיכון מוגבר לשבץ או התקף לב.  לדוגמא, מחקר מדנמרק שפורסם ב 2017 וכלל 29,000 חולים מצא ששימוש במשככי הכאב מסוג NSAIDs כגון ניורופן, אדויל ודיקלופנק מעלים את הסיכון לדום לב ב-31-50% (2).  מחקר מקנדה שכלל 446,763 מטופלים הראה תוצאות דומות גם בשימוש לזמן קצר של עד שבוע בתרופות אלה (3). 

מעבר לטיפול תרופתי, מומלץ לשלב אורח חיים שיעזור במניעה של התקפים ומתייחס להורדת לחץ, שינה טובה, פעילות פיזית מתונה ורלוונטית והלצות תזונה שמבטיחות שלא אוכלים מאכלים שידועים כמעודדי כאב ראש.

כיצד רפואה סינית יכולה לטפל במיגרנה? 

רפואה סינית קיימת למעלה מ-3000 שנה וכוללת דיקור (אקופונקטורה), צמחי מרפא, תזונה ושיטות מגע מזרח-אסייתיות כגון שיאצו וטווינא. האיברים העיקריים המעורבים במיגרנה לפי הרפואה הסינית הם הכבד וכיס המרה, בנוסף לקיבה.  מיגרנה הקשורה למרידיאן הכבד תתבטא בעיקר בכאב בצידי הראש ובלחץ באזור הרקות. מיגרנה כזאת אופיינית לאנשים שסובלים ממתח נפשי, חששות ודאגות, ויכולה להיות מלווה גם בקשיי ראייה.  כאשר המיגרנה קשורה לקיבה, הכאב יתבטא יותר בחלק הקדמי של הראש, באזור המצח והגבות. המיגרנה תהיה מלווה בבחילות או הקאות. לאחר אבחנה מדוייקת של סוג הכאב ראש יבחר פרוטוקול טיפול דיקור מותאם אישית.

דיקור סיני הוכח כיעיל מאוד בטווח הקצר והארוך בטיפול במיגרנה וכאבי ראש, וללא שום תופעות לוואי. 

שני מחקרים חשובים של ארגון ה-Cochrane שבודק איכות של מחקרים רפואיים כללו ביחד יותר מ-7500 מטופלים הסובלים מכאבי ראש הנובעים ממתח או מיגרנות חוזרות (4-5). מסקנות החוקרים היו ש-6 טיפולי דיקור יעילים יותר מדיקור פלסבו ("דמה") או טיפול קונבנציונלי לחולים אלה בהורדת עוצמת הכאב, כמו גם כמות התקפי המיגרנה ב-50%.

כתוצאה מזה, המכון הלאומי הבריטי לבריאות ולמצויינות קלינית (NICE) פרסם הנחיות לטיפול מניעתי במיגרנה אשר ממליצות על סידרה של 10 טיפולים על פני 5-8 שבועות (6). מחקרים נוסף הראו שמטופלים אשר טופלו בדיקור צרכו פחות תרופות נוגדות כאב מקבוצת הביקורת שקיבלה דיקור פלסבו או טיפול קונבנציונלי (7).

אתן לא חייבות להמשיך לסבול ממיגרנות!  

ביבילוגרפיה מחקרית:

  1. https://migraine.com/

  2. Sondergaard KB, et al. (2017) Euro Heart Journal-Cardiovascular Pharmacotherapy. doi:10.1093/ehjcvp/pvw041

  3. Bally M, et al. (2017) British Medical Journal doi:10.1136/bmj.j1909

  4. Linde K, et al. (2016) Cochrane Database of Systematic Reviews, Issue 6. doi:10.1002/14651858.CD001218.pub3

  5. Linde K et al. (2016) Cochrane Database of Systematic Reviews, Issue 4. doi: 10.1002/14651858.CD007587.pub2

  6. https://www.nice.org.uk/guidance/cg150/ifp/chapter/treatments-for-migraine

  7. Zhao Z. et al. (2017) JAMA Intern Med. 177(4):508-515. doi:10.1001/jamainternmed.2016.9378

bottom of page