דיכאון נחשב, במשך זמן רב, לסיפור ברור של נוירוטרנסמיטורים, כמו סרוטונין ודופמין, שעוזרים לווסת מצב רוח ורגשות, שפשוט השתבשו. בשנים האחרונות מתגלות יותר ויותר הוכחות לכך שרבות מהמחלות הכרוניות (סרטן, סכרת, אלצהיימר, דלקת מפרקים שיגרונית, מחלות לב, מחלות עיכול - גסטריטיס, קרוהן, קוליטיס ועוד) וגם דכאון וחרדה חולקות גורם משותף אחד: דלקת (inflammation). מעבר לזה שדלקתיות מחמירה את הסימפטומים וקצב ההתפתחות של מחלות כרוניות אלה היא גם קשורה להחמרה ברמת הדכאון וכך נוצר בעצם לופ של החמרה בכל החזיתות.
ומה "מדליק" את הגוף? סוכר, קמח, מוצרי חלב, בשר אדום, אוכל מעובד, שימורים, לחץ, אורח חיים יושבני, עישון ואלכוהול.
חוקרים מחפשים דרך להלחם בדכאון בעזרת הורדת דלקת, במיוחד כיון שכ30% מהאנשים הסובלים מדכאון כלל לא מגיבים לתרופות נוגדות דיכאון סטנדרטיות. אמנם לתרופות אלה יש גם השפעות אנטי-דלקתיות וכמובן שיש שלל תרופות נוגדי דלקת כמו אדוויל, אקמול, ביולוגיות למינהן או אנטיביוטיקה - אבל - לא ניתן לקחת אותם באופן קבוע.
מחקר משנת 2020 כלל אנשים עם דכאון מאובחן אשר מחציתם עבדו עם דיאטנית, שעזרה להם לשנות את התזונה שלהם ולאכול יותר קטניות (חומוס למשל מעלה רמות סרוטונין), ירקות, דגים, אגוזים, דגנים מלאים ומזונות נוספים שנמצאים בתזונה ים תיכונית קלאסית ולהפחית מזונות מעובדים, משומרים, מזון מהיר. לאחר 3 חודשים בלבד (!!!) , 32 אחוז מהאנשים בקבוצת התמיכה בדיאטה השיגו מצב של הפוגה מדיכאון קליני, לעומת 8 אחוזים שלא קיבלו הדרכה תזונתית.
מגוון מנגנונים מעורבים בקשר בין דיאטה ודיכאון. המיקרוביום (=קהילת האורגניזמים שחיה במערכת העיכול שלנו) הוא כנראה אחד העיקרים, בשל היותו אתר ייצור עיקרי לסרוטונין וגם לתאי מערכת החיסון אשר אחראית לתגובה דלקתית. בעצם, האיזון בין תגובה אנטי-דלקתית לפרו-דלקתית קריטית וניתן לשנות את המיקרוביום בעזרת תזונה נכונה, שינה מספקת, פרוביוטיקה, הארקה (grounding), הפחתת מתחים בעזרת מדיטציה, פעילות ספורטיבית ועוד.
החוקרים מסכמים ש"אתה מקבל הרבה יותר קילומטראז' מהשינויים באורח החיים מאשר מתוספים או כל תרופה אחרת ללא מרשם בשלב זה נראה כצעד חכם אם אדם רוצה להפחית את הדכאון שלו." (אנדרו מילר, פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אמורי)
חשוב לציין שמידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.
ביבילוגרפיה:
Miller AH, Raison CL. The role of inflammation in depression: from evolutionary imperative to modern treatment target. Nat Rev Immunol. 2016 Jan;16(1):22-34. doi: 10.1038/nri.2015.5. PMID: 26711676; PMCID: PMC5542678.
https://www.washingtonpost.com/wellness/2023/02/23/depression-brain-inflammation-treatment/
Roohi, E., Jaafari, N. & Hashemian, F. On inflammatory hypothesis of depression: what is the role of IL-6 in the middle of the chaos?. J Neuroinflammation 18, 45 (2021). https://doi.org/10.1186/s12974-021-02100-7
Comments