זמן ג'ינג'ר: השורש הקטן שלא כדאי לכם לוותר עליו

שורש ג'ינג'ר טרי

מבחינתי, ג’ינג’ר (Zingiber officinale) הוא אחד מ-5 הדברים שהייתי לוקח איתי לאי בודד (לצד חסה, שעועית מש, דוחן, תה ירוק ושוקולד מריר). הוא גם אחד הצמחים החשובים במטבחים רבים ורפואות מסורתיות. בשנים האחרונות המדע המודרני מספק את ההסברים לפעילות הבריאותית הרחבה שלו, החל מהמרצת העיכול, סרטן, ועד איזון מטבולי של סוכר וכולסטרול. בוא נצלול למחקרים.

ג’ינג’ר וסוכרת: תמונה מדעית חזקה ומבוססת

בשנים האחרונות הצטברו מספר מחקרים קליניים מבוקרים שבדקו באופן ישיר חולי סוכרת מסוג 2. במטא-אנליזה שכללה ניסויים אקראיים מבוקרים נמצא כי תוספת ג’ינג’ר השפיעה באופן עקבי על ירידה ברמות הסוכר בצום וכן בהמוגלובין מסוכרר (HbA1C). ההשפעה היתה משמעותית במיוחד כשהיא משתלבת בתזונה מאוזנת ואורח חיים בריא.

מחקר נוסף מצא שב-70 חולים שקיבלו 1600 מ”ג ג’ינג’ר ביום, נצפתה ירידה לא רק בסוכר אלא גם במדד HOMA-IR המעיד על עמידות לאינסולין, וכן בשומנים כמו טריגליצרידים וכולסטרול כללי. לצד השינויים המטבוליים, נרשמה גם ירידה במדדי דלקת כמו CRP ו-PGE2, מה שמחזק את ההבנה שהשורש עובד על יותר ממנגנון אחד בגוף.

השפעה אנטי-דלקתית: מעין “כיבוי חירום” לדלקת כרונית

במחקר קליני שנערך בחולי סוכרת נמצא כי צריכת ג’ינג’ר הורידה באופן מובהק את רמות TNF-α ו-IL-6, שני ציטוקינים דלקתיים מרכזיים, וכן הפחיתה רמות CRP, מדד המעיד על דלקת מערכתית.

ג’ינג’ר והשמנה: איזון תיאבון ומטבוליזם “עייף”

סקירת ספרות מקיפה משנת 2020 מצאה שג’ינג’ר משפיע על דלקת ברקמת השומן, הפחתת סטרס חמצוני ומשפר את פעילותם של אנזימים נוגדי-חמצון. כך הוא מסייע לגוף לצאת ממצב דלקתי מקדם-השמנה ולהיכנס למצב מאוזן יותר, שבו קל יותר לרדת במשקל ולשמור על תיאבון מפוקח.

לב וכלי דם: שיפור שומנים וזרימת דם טבעית יותר

המחקרים שבחנו השפעה של ג’ינג’ר על שומנים בדם מראים מגמה חוזרת: ירידה בטריגליצרידים, ירידה בכולסטרול כללי ולעיתים ירידה ב-LDL. זו תמונה שנראית היטב גם במחקרים על חולי סוכרת וגם באוכלוסיות אחרות. מאחר ששומנים גבוהים ודלקת כרונית הם מבין הגורמים המרכזיים לטרשת עורקים, ג’ינג’ר מציע מנגנון טבעי שעשוי לסייע בשמירה על בריאות כלי הדם. בנוסף, יש מחקרים המעידים שג’ינג’ר עשוי לשפר את תפקוד האנדותל (דפנות כלי הדם) ולצמצם תהליכים מחמצנים המסכנים את מערכת הלב.

ג’ינג’ר ומניעת סרטן: מה כבר יודעים?

סקירה מדעית גדולה שבחנה תבלינים ונוגדי-דלקת מצאה כי לג’ינג’ר יש פוטנציאל לעכב תהליכי התחלקות של תאים סרטניים, לעודד מוות תאי מתוכנת ולבלום חדירה ונדידה של תאים סרטניים מסוימים. זאת בעיקר בעזרת 2 מרכיבים עיקריים בשורש -  6-gingerol ו-6-shogaol

מערכת עיכול: היתרון שמרגישים אותו מיד

ג’ינג’ר מסייע להפחתת בחילות ולכן חלקכם אולי מכירים אותו כתרופה טבעית למחלת ים/נסיעות עקלקלות. בנוסף, הוא מפחית נפיחות, מעודד תנועתיות תקינה בקיבה ובמעיים ותומך בייצור אנזימי עיכול. המסורת הסינית רואה בג’ינג’ר מחמם פנימי ומניע צ’י תקוע ותהליכים אלה מתיישבים היטב עם הממצאים המחקריים על יכולתו להגביר זרימת דם ולשפר תנועתיות עיכול.

אז איך משלבים ג’ינג’ר ביום-יום?

המינונים במחקרים נעים סביב גרם עד שניים ביום של אבקת שורש. בפועל, זה יכול להתבטא בכף קטנה של ג’ינג’ר טרי בחליטה, כ-3–4 ס”מ שורש חתוך לתבשילים. אפשר גם להשתמש בתוסף, אבל זו לא המלצה שתשמעו ממני. חליטה היא ה-GOTO שלי ויש פה גם מתכונים מקושרים לבלוג.רגישות יחידה היא לאנשים שנוטלים תרופות נוגדות-קרישה.

רשימה ביביליוגרפית:

1. Daily, J. W., Yang, M., Kim, D. S., & Park, S. (2015). Journal of Ethnic Foods, 2(1), 36–43. https://doi.org/10.1016/j.jef.2015.02.007

2. Arablou, T., Aryaeian, N., Valizadeh, M., Sharifi, F., Hosseini, A., & Djalali, M. (2014). International Journal of Food Sciences and Nutrition, 65(4), 515–520. https://doi.org/10.3109/09637486.2014.880671

3. Mahluji, S., Attari, V. E., Mobasseri, M., Payahoo, L., Ostadrahimi, A., & Golzari, S. E. J. (2013). International Journal of Food Sciences and Nutrition, 64(6), 682–686. https://doi.org/10.3109/09637486.2013.775223

4. Mahluji, S., Ostadrahimi, A., Mobasseri, M., Attari, V. E., & Payahoo, L. (2013). Advanced Pharmaceutical Bulletin, 3(2), 273–276. https://doi.org/10.5681/apb.2013.044

5. Tramontin, N. S., Luciano, T. F., Marques, S. O., de Souza, C. T., & Muller, A. P. (2020). Phytotherapy Research, 1–9. https://doi.org/10.1002/ptr.6619

6. Zheng, J., Zhou, Y., Li, Y., Xu, D.-P., Li, S., & Li, H.-B. (2016). Nutrients, 8(8), 495. https://doi.org/10.3390/nu8080495