קצת על כולסטרול "רע" ועוד יותר רע
יש "כולסטרול רע" (LDL), אך מסתבר שהכולסטרול הרע עוד יותר הוא כולסטרול LDL מחומצן. כולסטרול נמצא בגוף שלנו וחשוב לבנייה של קרום התאים, העברת אותות עצביים, ספיגת שומנים וויטמינים מסיסי שומן במעי, ייצור הורמונים חיונים לגוף.
כולסטרול ה LDL שוקע בדפנות העורקים וגורם לטרשת. לרוב הוא לא מחומצן בדם בגלל שהפלסמה מכילה נוגדי-חמצון שמסוגלים לנטרל רדיקלים חופשיים. אצל חולים עם סיכון יתר לטרשת עורקים (בגלל לחץ דם גבוה, סוכרת, מעשנים ועוד), ישנו עודף רדיקלים חופשיים הגורמים ל LDL להתחמצן וליצור מצבורי כולסטרול בעורקים. הכולסטרול הטוב (HDL) עוזר בפינוי עודפי הכולסטרול, אבל בשביל שיהיה הרבה ממנו צריך גנטיקה טובה או פעילות גופנית נמרצת.
מה יכול לעזור למנוע חמצון LDL והורדת ההצטברות?
מסתבר שיאכילת תזונה עשירה בנוגדי חמצון כמו בטא-קרוטן, סלניום, ויטמין C, ויטמין E, קארוטנואידים (פגמנטים צבעוניים) ופלבנואידים יכולה לעכב משמעותית את רגישות ה LDL לחמצון. אל תתפתו לקנות את כל אלה כתוספים - הם לרוב עובדים יותר טוב כשהם ביחד - כלומר בירק או פרי - ולא ככדור.
ועכשיו לקייל ולכרוב
קייל וכרוב עתירים בויטמינים, מינרלים, תרכובות נוגדות דלקות, פיטונוטריינטים נוגדי חמצון ועוד. מחקר מאיטליה שכלל 38 משתתפים בריאים, הראה שאכילה של 300 גרם קייל, פעם ביום, למשך שבועיים גרמה לירידה משמעותית בכמות הLDL ואפילו ברמות הסוכר.
ואיך כדאי לבשל או לצרוך אותם?
מחקר מברזיל בדק את הנושא ומסתבר שאידוי של קייל משפר משמעותית את זמינות החומרים בטובים שבו, בעוד במקרה של כרוב אדום/סגול, דווקא הרתחה מיטיבה עם זמינות הבריאות שבו. בשני המקרים הבישול הקצר מרכך את רקמות הירקות ומקל על העיכול. ואגב כבישה של כרוב, שיכולה לספק הרבה פרוביוטיקה, דווקא פגעה ביכולות נוגדות החמצון של הכרוב. הנה מספר מתכונים שיעזרו לכם להינות משניהם:
רשימה ביביליוגרפית:
Bacchetti T et al http://dx.doi.org/10.1016/j.jff.2014.02.020
Murador DC et al http://dx.doi.org/10.1016/j.foodchem.2015.10.037